החייאות BLS עדיפות על החייאות ALS?

בשנים האחרונות הולכות ומצטברות העדויות שתרופות ההחייאה הקיימות אינן משפרות את סיכויי ההשרדות של חולים לאחר דום לב (ראו למשל את הסקירה הזו, או את זו).  גם מחקרים שונים על אינטובציה הראו שהיא אינה תורמת להשרדותם של החולים. כתוצאה מכך עולה השאלה במה תורמים בעצם צוותי ALS להשרדותם של חולים.

כעת, מתפרסם בJAMA Internal Medicine מחקר שהשווה (רטרוספקטיבית) החייאות שבהן נוכח צוות ALS להחייאות שבהן נוכח רק צוות BLS. המחקר התבצע בשנים 2009-2011, ובחן 32935 מקרי דום לב ברחבי ארה”ב.

נמצא, שההשרדות היתה טובה יותר בקבוצה שטופלה ע”י צוותי הBLS. ההשרדות לשחרור מביה”ח היתה 13.1% בקבוצת הBLS ורק 9.6% בקבוצת הALS. ההשרדות לאחר 30 יום היתה 9.6% בקבוצת הBLS ו6.5% בקבוצת הALS, וההשרדות לאחר 90 יום היתה 8.0% ו-5.8% בהתאמה.

חשוב לציין שלאור אופיו הרטרוספקטיבי של המחקר היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות. למשל: הגיל הממוצע היה 77 בקבוצת הBLS ו-75 בקבוצה הALS, היו יותר נשים בקבוצת הBLS, והיו יותר מחלות רקע בקרב חולי הBLS. יותר ממטופלי הBLS הובאו ממוסד סיעודי, בהשוואה למטופלי הALS, ופחות מביתם הפרטי. כמו כן, היו הבדלים קלים בין בתי החולים שאליהם פונו חולים לאחר החייאת BLS לבין בתי החולים שאליהם פונו חולים לאחר החייאת ALS. עם זאת, לאחר נירמול סטטיסטי לכל הפרמטרים הנ”ל, ההבדל בהשרדות בין הקבוצות רק הודגש (השרדות לשחרור מביה”ח 13.1% לעומת 9.2%, ל30 יום 9.6% לעומת 6.2%, ול90 יום 8.0% לעומת 5.4%).

כשנבדק שיעור המקרים ששרדו עם מצב נוירולוגי ירוד (CPC של 4 או 5) נמצא שהשיעור היה גרוע משמעותית בקרב קבוצת הALS: מתוך כלל החולים שהגיעו חיים לביה”ח, 21.8% סבלו ממצב נוירולוג ירוד בקרב הBLS לעומת 44.8% בקרב הALS (יותר מפי 2!).

לחצו להגדלה

חשוב לזכור שמדובר במחקר רטרוספקטיבי, שבוצע על סמך עיון במסמכים לאחר מעשה. אי אפשר למשל לדעת מדוע לחולים מסוימים הגיע צוות BLS ולחולים אחרים הגיע צוות ALS. כלומר, יתכן שיש גורם אחר שמבדיל בין שתי הקבוצות ושהוא בעצם הגורם לשוני הגדול בהשרדות – ולא הטיפול שהם קיבלו. כמו כן חשוב לזכור שבארה”ב, בניגוד למקובל בארץ, צוותי BLS לעיתים מפנים חולים תוך כדי החייאה. בנוסף, איסוף הנתונים התבצע כמאור בין השנים 2009-2011, לפני העדכון האחרון בפרוטוקולים.

אולם לא ניתן להתעלם מכך שבשנים האחרונות הולכות ומצטברות יותר ויותר עדויות על כך שמרבית הטיפולים המבוצעים ע”י צוותי ALS בהחייאה (אינטובציה, אדרנלין וכו’) – אינם מועילים ואולי אף מזיקים לחולים. אין ספק שנדרש מחקר נוסף לגלות אילו תרופות וטיפולים מתקדמים כן יוכלו לעזור לחולים – אולם גם הגיע הזמן שנבין שנדרש שינוי בתפיסה.

צוות ALS צריך להיות בעיקר צוות שמבצע BLS יותר טוב. ראש הצוות לא צריך להתמקד בבביצוע פרוצדורות לא חשובות (כגון אינטובציה) אלה להתמקד בדברים שיעילותם הוכחה: בניהול הצוות, בסנכרון בין המטפלים השונים, בצמצום ההפסקות בעיסויים, בווידוא שמתבצעים כל הזמן עיסויים רציפים ואיכותיים, בצמצום ההפסקה לפני השוק, ובאיתור גורמים הפיכים לדום הלב.

ההבדל בין עובר אורח לבין צוות מיומן – לפי הנחיות הAHA מ2010

מקור:

Sanghavi P et al. Outcomes after out-of-hospital cardiac arrest treated by basic vs advanced life support. JAMA Intern Med 2014 Nov 24; [e-pub ahead of print]. (http://dx.doi.org/10.1001/jamainternmed.2014.5420)