לתפור חתך בלי חיטוי?

בבלוג חדש עם השם המעניין “Standing on the corner, minding my own business in the ER” כותב ד”ר כריס בונד מקנדה סקירות שמטרתן הפרכת “פסאודואקסיומות” ברפואה דחופה, שהן כהגדרתו: “עקרונות או כללים מוטעים העוברים מדור לדור מבלי שמישהו יטיל בהם ספק”.
בסקירתו האחרונה תוקף ד”ר בונד את העקרונות המקובלים לתפירת חתכים בחדר המיון. הוא בוחן, לאור הראיות בספרות הרפואית העדכנית, שאלות כמו:
– האם להמליץ על טיפול מקומי במשחה אנטיביוטית לאחר התפירה? (לא, וזלין יעיל באותה מידה, והרבה יותר בטוח)
– האם ניתן להשתמש בתפרים נספגים כדי לחסוך לחולה פניה נוספת להוצאתם? (כנראה שכן)
– האם צריך להשתמש בכפפות סטרילית? (כנראה שלא, כפפות רגילות טובות באותה מידה ואולי אפילו יותר)
– והאם בכלל צריך לחטא את החתך לפני תפירתו? (שטיפה במים זורמים מהברז היא כנראה חלופה לא פחות טובה, ואולי אפילו יותר טובה, מהחיטוי המקובל – והיא בהחלט הרבה יותר זולה)
לסיכום, תפירת חתך היא פרוצדורה פשוטה ולא הרבה יותר אינבסיבית מדברים אחרים שנעשים במיון כל הזמן, עם הרבה פחות טיקסיות (מה ההבדל הגדול מהכנסת וונפלון, למשל?).
מומלץ לקרוא את הסקירה המלאה כאן, ואשמח לשמוע מי הסטאז’ר/סטודנט/רופא צעיר שמצליח לשכנע רופא בכיר לתת לו לתפור חתך בלי חיטוי ובלי שדה סטרילי! 😉
בהצלחה

מקור:
Evidence Based Laceration Repair, http://socmob.blogspot.co.il/2012/12/evidence-based-laceration-repair.html – accessed December 19th 2012