SSRI משפרים את ההתאוששות המוטורית לאחר שבץ

במחקר קליני רנדומלי כפול-סמיות הגדול ביותר מסוגו עד היום, נבדקה השפעתו של הSSRI פלואוקסטין (Fluoxetine) על ההתאוששות המוטורית של חולים לאחר שבץ איסכמי.
במחקר, אשר נערך בצרפת ופורסם ב-Lancet Neurology, נכללו 118 חולים מ9 Stroke Centers שונים אשר סבלו מהמיפרזיס או המיפלגיה כתוצאה משבץ שארע ב5-10 הימים שלפני כן. במחקר נכללו חולים שמצבם המוטורי הוערך באמצעות Fugl-Meyer motor scale כ55 ומטה. הFMMS הינו סולם בו 100 מציין תנועה רגילה ו-0 מציין שיתוק פלסידי.
הההמשתתפים חולקו רנדומלית לקבלת פלסבו או קבלת 20 מ”ג ליום PO של Fluoxetine למשך 3 חודשים. בנוסף הם קיבלו טיפול שיקומי רגיל כפי שהיה מקובל במוסד בו היו מטופלים. ביום ה30 וה90 נבדק התפקוד המוטורי שלהם והשווה לזה שהיה בתחילת הטיפול.
נמצא כי בסיום התקופה התפקוד המוטורי של הקבוצה שטופלה בפלואוקסטין היה טוב משמעותית בהשוואה לקבוצה שופלה בפלסבו (FMMS ממוצע של 53.7 לעומת 35.1, p=0.0006). ההפרש נצפה הן בגפה העליונה והן בגפה התחתונה. גם שיעור המטופלים שהוגדרו בסיום התקופה כעצמאיים (modified Rankin Scale של 0-2) היה גבוה משמעותית בקבוצת המחקר (34% לעומת 11%, p=0.021 – ראו תרשים מצ”ב) — תוצאה שעל פי מאמר המערכת על המאמר דומה לזו שמדווחת לטיפול בtPA!!!
המנגנון בו הושג שיפור זה אינו ברור, ויתכן והוא מולטיפקטוריאלי. כצפוי, בקבוצה שטופלה בפלואוקסטין נצפה פחות דכאון, אך השיפור בFMMS נשאר בעינו גם לאחר התחשבות סטיסטית בשינוי בדכאון. התקווה הגדולה היא שמדובר כאן במודולציה של ממש על תהליך הריפוי המוחי.
כיום, הטיפול התרופתי היחיד הניתן לחולי שבץ הינו טיפול טרומבוליטי. טיפול זה מוגבל מאוד מבחינת חלון ההזדמנויות בו ניתן לתת אותו, קונטרא-האינדיקציות שלו והסיבוכים שלו. טיפול כגון זה המוצע במחקר הנוכחי יהיה תיאורתית חף ממגבלות אלו, יהיה זמין להרבה יותר מטופלים הסובלים משבץ, ויהיה בעל השפעה מרחיקת לכת על שיקומם.
במידה והתוצאות יאושרו במחקרים עתדיים גדולים יותר וארוכים יותר, הרי שמדובר בפריצת דרך של ממש בטיפול בנכות הקשה הנגרמת משבצים — ואולי אף בפגיעות מוחיות אחרות.
מקורות:
Chollet F, et al. Fluoxetine for motor recovery after acute ischaemic stroke (FLAME): a randomised placebo-controlled trial. Lancet Neurol. 2011 Feb;10(2):123-30. [pubmed]