השפעת גובה המיטה ומשך החייאה על איכות העיסויים

האם גובה המיטה שעל גביה מתבצעת ההחייאה משפיע על איכות העיסויים? עד כמה מתעייפים אנשי הצוות המבצעים עיסויים, ומה השפעתה של התעייפות זו על ביצוע העיסויים?

הקדמה –

בשנת 2010, הוועדה הבין לאומית להחייאה (ILCOR, International Liaison Committee on Resuscitation) פרסמה כידוע הנחיות מפורטות בנוגע לביצוע החייאה. בין היתר הנחיות אלו דנו בתנוחה הנכונה למטפל המבצע עיסויים, ובחלופות לתנוחה זו. הנחיות אלו הסתמכו בעיקר על דעת מומחים ולא על מחקרים.  בנוסף ממליצות ההחייאות על חילוף איש הצוות המבצע עיסויים כל 2 דקות.

המאמר המתואר להלן, אשר עתיד להתפרסם בEmergency Medicine Journal, בא לחזק ולאשר את האפקט של גובה המיטה על טיב החייאה.

בנוסף בדק המחקר את ההשפעה של התעייפות המטפל על ביצוע העיסויים.

שיטה –

בובת החייאה של חברת Laerdal חוברה לחיישן אשר מדד את הלחץ התוך חזי אשר נוצר בזמן העיסויים (intrathoracic pressure).

בובת ההחייאה מוקמה על מיטת בי”ח ב-3 גבהים שונים:

A. גובה אמצע הירך
B. גובה האגן
C. גובה הסטרנום

כל הבובות עברו אינטובציה והונשמו לפי עקרונות ה-ALS, והעיסויים בוצעו ברצף.

101 מטפלים מכל רמות ההכשרה (הן ברמת בי”ח והן ברמת טרום בי”ח) לקחו חלק בניסוי.  המטפלים התבקשו לבצע עיסויים רציפים, כאשר איסוף הנתונים החל 30 שניות לאחר תחילת העיסויים. למטפלים ניתנה מנוחה של 2 דק’ או יותר (לפי הצורך) בין מעבר מתנוחת (גובה) עיסויי אחת לשנייה.

תוצאות –

• גובה המיטה אשר תרם לבניית הלחץ התוך חזי הגבוה ביותר היה גובה אמצע הירך (A). בעת העלאת המיטה לגובה האגן (B), נרשמה ירידה של 7% ביעילות העיסויים. בעת העלאת המיטה לגובה הסטרנום (C), איכות העיסויים ירדה בעוד 16%.
• הלחץ התוך חזי אשר הושג אחרי 2 דק’ של עיסויים היה נמוך ב-17% מהלחץ שהושג אחרי 30 שניות, אך כאשר נשאלו המטפלים האם הם מרגישים עייפות, רק 34% מהם נענו בחיוב.

סיכום –

איכות עיסויים הינה אחד הגורמים החשובים ביותר להצלחת ההחייאה. אולם, רבות מההנחיות אשר מתפרסמות היום מבוססות על דעות מומחים ולא על מחקרים (evidence based).

מחקר זה מחזק את ההנחיות אשר פורסמו ב-2010 ותומך בהצבת המיטה בגובה אמצע הירך של המעסה. כמו כן מחקר זה תומך בהנחיות המורות על החלפת מעסה כל 2 דק’, גם אם המעסה אינו חש בעייפות.

כמה נקודות למחשבה –

• במחקר זה נעשה שימוש בבובות, עקב הגבלות אתיות. יתכן ומחקר על בני אדם יניב תוצאות שונות.
• השימוש במדידת לחץ תוך חזי, אשר נוצא בזמן העיסויים, כמדד לטיב ההחייאה אינו מוכח לגמרי.
• איכות ההחייאה נמדדה רק לאחר 30 שניות או 2 דקות של עיסויים. חסרות נקודות מדידה נוספות על מנת לקבוע לאחר כמה זמן בדיוק איכות ההחייאה צונחת בצורה דרסטית.
• לא נמדדו גבהים נוספים, למשל ביצוע עיסויים כשהחולה על הרצפה.

מקור:

Lewinsohn A, Sherren PB, Wijayatilake DS. The effects of bed height and time on the quality of chest compressions delivered during cardiopulmonary resuscitation: a randomised crossover simulation study. Emerg Med J. 2011 Sep 2. [Epub ahead of print]

[pubmed]

תמונת כותרת: Doctor Bobby / Flickr