האם כאב גב תחתון כרוני נגרם ע”י חיידקים?

נשמע הזוי, אבל את אותו דבר בוודאי אמרו כשהתפרסמו המחקרים הראשונים על ההליקובקטר.
שני מחקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים בEuropean Spine Journal מעלים השערה שבאחוז ניכר מהמקרים – כאבי גב תחתון כרוניים נגרמים בעקבות זיהום חיידקי, ושטיפול אנטיביוטי יכול לסייע לאנשים הסובלים ממנו.
במחקר הראשון נלקחו תרביות מהדיסקים של 61 חולים שהגיעו לניתוחים בשל פריצות דיסק. התרביות נלקחו תוך הקפדה יתרה על הסטריליות, ומכל חולה נלקחו 5 תרביות.
ב46% מהמקרים, התרביות שבוצעו לרקמת הדיסק היו חיוביות. ב86% מהנ”ל, החיידק שנמצא היה Propionibacterium acnes, שהוא חיידק אנאירובי שחי על העור ובזקיקי השיער וידוע כגורם לאקנה.
בנוסף, החולים עברו MRI נוסף כעבור שנה-שנתיים. ב80% מהחולים שהיו בעלי תרביות אנאירוביות חיוביות, נמצאו בMRI החוזר שינויים בצקתיים חדשים בחוליה שליד הדיסק שטופל (Modic changes). זאת לעומת 0% מהחולים עם תרביות אירוביות חיוביות, ו-44% מהחולים שבהם באף תרבית לא הייתה צמיחה.
המחקר השני היה מחקר אקראי כפול-סמיות. במחקר נכללו 162 מטופלים עם כאבי גב תחתון כרוני (מעל חצי שנה), רקע ידוע של פריצת דיסק ושינויים בצקתיים כנ”ל בחוליה בMRI. החולים חולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה amoxicillin-clavulanate (אוגמנטין) 3 פעמים ביום, והשניה קיבלה פלסבו. החולים נבדקו לפני תחילת הטיפול, עם סיומו, וכעבור שנה.
תוצאות:
כעבור שנה, דיווחו 94% מהחולים בקבוצת הפלסבו שעדיין כאב להם הגב התחתתון, לעומת 67.5% מהחולים שקיבלו אנטיביוטיקה (p=0.0001). בשאלון Roland Morris (שהוא שאלון ספציפי להערכת חומרת כאבי גב תחתון, בו מתקבלת תוצאה מ0-23 – תוצאה גבוהה יותר היא חמורה יותר) ירד הציון הממוצע של אלו שטופלו מ15 ל7, לעומת הציון של קבוצת הפלסבו שירד רק מ15 ל14 (p=0.0001). כאבים ברגל ירדו (בסולם של 1-10) מ5.3 ל1.7 בקבוצה שטופלה באנטיביוטיקה, ועלו מ4.0 ל4.3 בקבוצה שקיבלה פלסבו. וכן הלאה.
(תוצאות מלאות – בטבלה המצ”ב).
לסיכום, מחקרים אלו (ואחרים, מסתבר) מעלים את האפשרות שלפחות בחלק מהמקרים טיפול אנטיביוטי יוכל לסייע לסובלים מכאבי גב תחתון כרונים! מחקרים נוספים יצטרכו לאפיין באילו מקרים בדיוק יש לטפל, באיזה מינון, מתי לא צפויה תועלת לטיפול וכו’ — אך אין ספק שמדובר במהלך מהפכני בטיפול במחלה שנחשבה עד עתה למכנית לחלוטין.
מקורות:
Albert HB, et al. Does nuclear tissue infected with bacteria following disc herniations lead to Modic changes in the adjacent vertebrae? Eur Spine J. 2013 Apr;22(4):690-6
Albert HB, et al. Antibiotic treatment in patients with chronic low back pain and vertebral bone edema (Modic type 1 changes): a double-blind randomized clinical controlled trial of efficacy. Eur Spine J. 2013 Apr;22(4):697-707