מדידת איכות בטרום בית החולים בישראל

בחודש ינואר 2015 תוכנית המדדים הלאומית של משרד הבריאות החלה לפעול גם בטרום בית החולים בניידות טיפול נמרץ (מד”א, שח”ל, נטל”י וכל חברות האמבולנסים הפרטיות).

התכנית יצאה לפועל לאחר שנת עבודה של ועדה מקצועית המורכבת ממומחים ממספר רב של תחומים. הוועדה בחרה 5 מדדים לשנת העבודה הראשונה, וכל שנה יתווספו או יעדכנו את המדדים הקיימים.

מדידת איכות בטרום בית החולים היא נושא חדש יחסית בעולם ובישראל. מדידת איכות היא הבסיס לכל תכנית של שיפור, ובלעדיה לא ניתן לדעת מה המצב הקיים, היכן יש בעיות וכיצד ניתן להשתפר.

ההיסטוריה של תוכנית המדדים בישראל הוכיחה כי עצם המדידה והפרסום של הנתונים גרמו לשיפור אדיר במגוון רחב של תחומים.

באופן כללי מדדי איכות מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות:
מדדי תשתית: אמצעים, ציוד, כח אדם, הכשרות, זמני הגעה ופריסת אמצעים. מדד לדוגמה: אחוז המקרים בהם אמבולנס מגיע תוך 8 דקות.
מדדי תהליך: כל “מגע” בין איש צוות לחולה, הערכת הצעדים השונים בטיפול בחולה. מדד לדוגמה: אחוז הצלחת אינטובציות
מדדי תוצאה: השינוי במצב הבריאותי של החולה בעקבות התערבות טיפולית. מדד לדוגמה: השרדות נירולוגית תקינה לאחר החייאה.

מדידת איכות דורשת מספר תנאים בסיסיים להצלחה:
איכות נתונים: עדיפות לנתונים שנאספים באופן אובייקטיבי ולא מדווחים (למשל “שאיבת” מדדים ממכשיר מוניטור על פני דיווח עצמי של איש הצוות)
אחידות בנתונים: דיווח על ניסיון אינטובציה יכול להתפרש כניסיון לרינגוסקופיה או רק כטובוס בקיבה – דרושה הגדרה אחידה וברורה בקרב המטפלים
איסוף הנתונים: רצוי שיתבצע באופן אוטומטי ע”י ממשקים של מערכות ממחושבות.

דוגמה לקושי באיסוף נתונים הוא זמן הגעה לחולה. זמן הגעה לחולה הוא לא הזמן של החנייה של האמבולנס אלא זמן ההגעה אל החולה עצמו. המדד המקובל בעולם בנושא זמנים הוא הזמן מתחילת קבלת השיחה במוקד עד הדלקת מוניטור \ שוק ראשוני לחולה – דבר שנין למדוד בצורה אובייקטיבית.

אחד המדדים המקובלים ביותר להשוואת מערכות EMS הוא השרדות נירולוגית תקינה לאחר החייאה. אמנם החייאות הן אירוע נדיר יחסית אך מדד זה בודק בתוכו זמני הגעה, הנחייה טלפונית לביצוע החייאה, איכות החייאה, פינוי לבית חולים מתאים ועוד. מגבלה של המדד היא שחלק עיקרי בטיפול בחולים נעשה בתוך בית החולים ולא בEMS.

כמקובל בתכנית המדדים הלאומית, בסוף כל שנה הנתונים יתפרסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות ויאפשרו לציבור הרחב להשוות בין החברות השונות ובין מה שמתרחש בישראל לבין מה שמתרחש בעולם.

מעבר למעבר של נתונים ממוחשבים מהחברות השונות למשרד הבריאות, 20% מהמקרים נדגם ע”י משרד הבריאות כדי לבדוק שאין חוסר התאמה בין הדיווחים לבין הנתונים הגולמיים.

חשיבות מדידת איכות לטווח הארוך היא משמעותית – לא רק מכיוון שהיא מאפשרת לראות כיצד המערכת מתפקדת ביחס למערכות דומות בעולם, אלא מכיוון שהיא מאפשר לגלות נקודות תורפה במערכת, לשפר אותן ולמדוד את השיפור בהן באופן עקבי. ללא מדידה לא ניתן לדעת מה איכות המערכת.

למידע נוסף:

האתר של משרד הבריאות בנושא מדידת איכות