פיום קנה באמצעות עט כדורי

פיום הקנה (קוניוטומיה, קריקותירוטומיה) הינה פרוצדורה דחופה נדירה אך מצילת חיים. מטרתה – פתיחת חתך כירורגי אל תוך קנה הנשימה על מנת לפתוח נתיב אוויר במצבים בהם לא ניתן לפתוח את נתיב האוויר בשיטות הקונבנציונאליות. דוגמאות קלאסיות למצבים שעלולים להצריך ביצוע קוניוטומיה כוללים למשל טראומה קשה לפנים, תגובה אנאפילקטית סוערת, או חסימה של נתיב האוויר ע”י גוף זר.

תיאורתית, איש רפואה עלול להיקלע לסיטואציה בה מתעורר צורך דחוף לבצע פיום קנה ללא ציוד רפואי – מצב אשר הוביל לאינספור סצנות הירואיות בספרים, סרטים וסדרות טלויזיה. בספרות המקצועית, לעומת זאת, קיים ככל הנראה רק דיווח בודד (Adams, 2002) על ביצוע קוניוטומיה מאולתרת, ובו בוצעה הקוניוטומיה באמצעות אולר וקשית שתיה.  מעניין גם לציין שבעקבות המקרה הנ”ל הכותבים בדקו את ההתנגדות של קשית שתיה לזרימת האוויר בהשוואה להתנגדות של אמצעים סטנדרטים ומצאו שלא היה הבדל סטטיסטי מובהק בין השניים. לעומת זאת נמצא במחקר הנ”ל שההתנגדות של גליל של עט היתה גבוהה משמעותית מההתנגדות של האמצעים הסטנדרטים.

בעקבות מחקר זה פורסם ב2010 מחקר נוסף אשר השווה 8 עטים מדגמים שונים ומצא שרק 2 מהם יכולים להתאים לביצוע קוניוטומיה (מבחינת ההתנגדות לזרימת האוויר ומהירות ההכנה).

החודש מפרסם הEmergency Medicine Journal מחקר מעניין בו ביקשו מ9 סטודנטים לרפואה ורופאים צעירים לבצע קוניוטומיות על גופות באמצעות סקלפל ועט בלבד. הגופות היו גופות שנועדו ללימודי אנטומיה ועברו פיקסציה כמקובל. אף אחד המשתתפים לא ביצע או צפה בביצוע קוניוטומיה לפני כן, והם ככל הנראה לא ידעו מראש מה עומדים לבקש מהם.

5 מתוך 9 מהמשתתפים הצליחו להכניס את העט למיקום הנכון בנסיון הראשון (56%). במקרים המוצלחים הזמן שלקח לביצוע הפרוצדורה היה כ62 שניות (±33).  בבחינת כלל הנסיונות (לא רק הראשון) – הסטודנטים לרפואה הצליחו ב75% מהמקרים (3/4) והרופאים הצליחו ב60% מהמקרים (6/10) – אולם לאור המספר הקטן של המשתתפים במחקר לא ניתן היה להשוות בין הקבוצות.

בשיעור ניכר של המקרים נצפו פגיעות נלוות שונות למבנים אנטומים (שרירים, סחוסים, כלי דם). בלטו במיוחד שברי סחוס, אשר נוצרו בכמעט שליש מהמקרים (4/14). הכותבים שיערו, בדיעבד, שתרם לכך קוטרו של העט הנבחר שהיה גדול (8.9 מ”מ) יחסית לקוטר הממוצע המדווח בספרות של הממברנה הקירותירואידלית (9-10 מ”מ). כמו כן יתכן ותרמה לכך הפיקסציה שעברו הגופות (אשר פוגעת בגמישותן של הרקמות), והיעדר הנסיון של המשתתפים.

קוניוטומיה מוצלחת באמצעות עט

לסיכום, המחקר הנוכחי מוכיח שלפחות מבחינה אנטומית – ניתן לבצע קוניוטומיה באמצעות גליל של עט. אולם לאור ממצאי המחקר הנוכחי והמחקרים הקודמים, יתכן שיש להעדיף דווקא אמצעים מאולתרים אחרים, כגון קש שתייה. במידה ונעשה בכל זאת שימוש בעט, השיקולים העיקריים בבחירתו צריכים להיות היכולת לפרקו במהירות, קוטרו, וההתנגודת לזרימת האוויר דרכו (נתון שבזמן אמת יהיה ניתן כנראה רק לשער).

יש לציין ששיעורי ההצלחה במחקר הנוכחי היו (רק?) מעט יותר מחצי, וששיעור הסיבוכים היה לא מבוטל. האם שיעורים אלו הינם טובים או לא בהתחשב באלטרנטיבה הקיימת במצבים אלו (לתת לחולה למות) – כל אחד יצטרך להחליט לעצמו. כמו כן צריך לזכור שהמשתתפים במחקר הנוכחי היו חסרי הכשרה, חסרי נסיון וחסרי הכנה. ניתן לשער אם כך (או לפחות לקוות) שבידיים מיומנות שיעורי ההצלחה יהיו טובים הרבה יותר.

מקורות:

Adams BD, Whitlock WL. Bystander cricothyroidotomy performed with an improvised airway. Mil Med. 2002 Jan;167(1):76-8.

Owens D, et al.  Airflow efficacy of ballpoint pen tubes: a consideration for use in bystander cricothyrotomy. Emerg Med J. 2010 Apr;27(4):317-20.

Neill A, Anderson P. Observational cadaveric study of emergency bystander cricothyroidotomy with a ballpoint pen by untrained junior doctors and medical students. Emerg Med J. 2012 May 5. [Epub ahead of print]

תמונת כותרת: AMagill / Flickr