שיפור הנשמה באמבו באמצעות רוטציה של הראש

¹

סיטואציה שמוכרת לכולנו: מנשימים חולה באמבו, אך יש התנגדות להנשמה ובית החזה לא עולה. השלב הבא בטיפול יהיה על פי רוב נסיון לשיפור קיבוע הראש, ובהעדר שיפור: מעבר לנתיב אוויר מתקדם.

אולם מחקר שיתפרסם בגליון יולי של הEuropean Journal of Anaesthesiology מציע פתרון נוסף.

חסימת נתיב האוויר נוצרת בחולה מחוסר ההכרה עקב השפעת כוח המשיכה על רקמות החיך הרפויות: אובדן טונוס השרירים יחד עם שכיבת החולה על גבו מובילה ל”נפילת” הרקמות בבסיס הלשון כלפי החלק האחורי של הפרינקס ולחסימת נתיב האוויר. הפתרון המקובל הינו הטיית הראש לאחור, המותחת את הרקמות הרפויות ומרחיקה אותם מהחלק האחורי של הפרינקס.

פתרון אפשרי נוסף הינו השכבת המטופל על צידו בתנוחת ה”Recovery”: מכיוון שהמטופל נמצא על צידו, הרקמות הרכות אינן נופלות כלפי החלק האחורי של הפרינקס ואינן חוסמות את נתיב האוויר.

כעת, חוקרים מMass General בדקו חולים שהגיעו לניתוחים אלקטיבים. לאחר הרדמתם, החולים הונשמו לסירוגין במנח רגיל וברוטציה של 45 מעלות לימין.

נמצא שהטיית הראש ב45 מעלות שיפרה את נפח הנשימה בכל החולים בצורה משמעותית מבחינה סטטיסטית: 612.6 מ”ל לעומת 544 מ”ל (P < 0.0001). למרות שאינני בטוח כמה הפרש זה משמעותי מבחינה קלינית, בחולים שבהם היתה חסימת נתיב אוויר ונפח הנשמה ירוד מלכתחילה השיפור היה משמעותי הרבה יותר. השיפור גם היה משמעותי יותר בחולים צעירים ובחולים עם Mallampati תקין.

השיפור בחולים עם ובלי חסימה בנתיב אוויר. לחצו להגדלה

לסיכום: המחקר הנוכחי הוכיח שיטה פשוטה ויעילה לשיפור נפח ההנשמה של מטופלים המונשמים באמבו: הטיית הראש הצידה תוך כדי ההנשמה. השיפור היה משמעותי במיוחד בחולים שבהם היתה מלכתחילה הפרעה לנפח ההנשמה. השיפור הוכח בשלב זה בחולים מורדמים אלקטיבים, ובהנשמה תוך החזקת המסיכה ב2 ידיים, אך ניתן להניח שיהיה שיפור גם בסיטואציות אחרות ובהנשמה עם יד אחת שמחזיקה את המסיכה. מכיוון שמדובר בהתערבות פשוטה, קלה, ומהירה, אני ממליץ לנסות זאת כאשר נתקלים בקושי בהנשמה באמבו שאינו משתפר עם שיפור הטיית הראש לאחור.

תודה לאתר resus.me שהביא את הנושא לידיעתי לראשונה.

מקורות: