המקצב הראשוני בהחייאה בבית לעומת החייאה ברחוב
הNEJM פרסם בשבוע שעבר מחקר מעניין בעל השלכות פוטנציאליות חשובות על ביצוע החייאה. המחקר בחן באופן פרוספקטיבי כמעט 13 אלף החייאות בארה”ב, ובדק מה היה המקצב הראשוני ומה היו סיכויי ההשרדות, תוך השוואה בין החייאות שנעשו בבית להחייאות שנעשו במקומות ציבוריים.
לחצו להגדלה
המחקר מצא שמתוך 12,930 החייאות שנכללו במחקר, 2042 התרחשו במקומות ציבוריים ואילו 9564 התרחשו במבנים פרטיים. שיעור הVF/VT כמקצב הראשוני היה 51% במקומות ציבוריים, לעומת 22% בבתים פרטיים, ו-13% במוסדות פרטיים אחרים.
כאשר דום הלב נצפה ע”י עוברי אורח ונעשה שימוש בAED, ל79% מהמטופלים במקומות ציבוריים היה VF/VT, לעומת 36% מהמטופלים שבהם נעשה שימוש בAED במקומות פרטיים (Multivariate OR 4.48, 95% CI 2.23-8.97; P<0.001)
כאשר דום הלב נצפה ע”י אנשי הEMS, שכיחות VF/VT כמקצב הראשוני היתה 38% כאשר הוא נצפה במקום ציבורי לעומת 25% בלבד כאשר דום הלב נצפה ע”י צוותי הEMS במבנה פרטי (adjusted OR 1.63, 95% CI 1.13-2.35; P=0.009)
לחצו להגדלה
כתוצאה מכך נמצא ששימוש בAED בדום לב בציבור הביא להשרדות גבוהה משמעותית לעומת שימוש בAED בדום לב במבנה פרטי – 34% לעומת לעומת 12% (Adjusted OR 2.49, 95% CI 1.03-5.99; P=0.04). עם זאת, חשוב לציין שבחולים שבהם הAED גם נתן שוק, לא היה הבדל משמעותי בהשרדות (OR 1.68; 95% CI 0.58-4.88; P=0.34). כלומר, יותר חולים נזדקקו לשוק במקומות ציבוריים, אך בקרב אלו שנזדקקו לשוק לא היה הבדל משמעותי ביעילותו.
נתונים נוספים מעניינים מהכתבה: בקרב חולים עם דום לב בבית טרם הגעת שירותי החירום, סיכויי ההשרדות גדלו באופן משמעותי אם דום הלב נצפה ע”י עובר אורח (OR 3.76; 95% CI 3.01-4.70; P=0.004) ואם עובר האורח ביצע החייאה (OR 1.37; 95% CI 1.10-1.70; P=0.004).
בכתבה מצוטטים נתונים לפיהם בעשורים האחרונים נצפית ירידה משמעותית בהיארעות של VF/VT כמקצב הראשוני בדום לב מחוץ לביה”ח, מכ70% מהמקרים לפני 30 שנה לכ23% כיום. על פי המחקר הנוכחי שיעורי הVF/VT היו נמוכים במיוחד במבנים פרטיים ( 51% במקומות ציבוריים, לעומת 22% בבתים פרטיים, ו-13% במוסדות פרטיים אחרים). מאידך עיקר המאמץ המחקרי, ההכשרתי והאירוגוני מכוון לחולים עם VF/VT (פרוטוקולי ההחייאה המכוונים למתן שוק, דגש על AEDים, וכו’), ורוב השורדים בכל המחקרים הינם מתת-קבוצה זו.
כותבי המאמר מסיקים שAEDים מתאימים למקומות ציבוריים ולא לבתים פרטיים, ושבבתים פרטיים יש להתרכז בהדרכה לביצוע החייאה יעילה.
במאמר מערכת שמופיע באותו גליון משער הכותב שיתכן ובדום לב בבית לוקח לבן המשפחה יותר זמן להזמין אמבולנס מאשר בדום לב במקום ציבורי, ולכן בבתים הVF כבר “מדרדר” למקצבים אחרים. הוא טוען שבדום לב במקום ציבורי יש יותר אנשים ולכן הסיכויי להזמנת אמבולנס מהירה – גדל. הוא אף טוען שיתכן והשיפור בהשרדות שנצפה כאשר בוצעה החייאה נובע רק מכיוון שמי שמבצע החייאה יודע להזמין אמבולנס יותר מהר. אולם אני נאלץ לחלוק על השערה זו שכן הפער במקצב הראשוני דווח בכתבה גם במקרים שבהם דום הלב נצפה ע”י צוותי האמבולנס עצמם, לאחר הגעתם למקום. אני נוטה להסכים עם כותבי המאמר עצמו, שבנסיון להסביר את הממצאים משערים שדום הלב בבית יופיע אצל אנשים שהם חולים יותר מאשר באנשי עם דום לב פתאומי במקום ציבורי, ולדעתי – אולי מופיע גם מסיבות אחרות.
מקורות:
Weisfeldt ML, Everson-Stewart S, Sitlani C, et al. Ventricular tachyarrhythmias after cardiac arrest in public versus at home. N Engl J Med. 2011 Jan 27;364(4):313-21. [pubmed]
Bardy GH. A critic’s assessment of our approach to cardiac arrest. N Engl J Med. 2011 Jan 27;364(4):374-5. [pubmed]
[via Journal Watch]
