יעילות AED בין כותלי בית החולים
קיים קשר ברור בין שיפור תוצאות ההחייאה מחוץ לכותלי בית החולים לבין השימוש בדפיברילטור אוטומטי (AED), אך האם נתונים אלו נכונים גם לגבי החייאה בתוך בית החולים? על שאלה זו מנסה לענות המאמר הבא.
המחקר נמשך 8 שנים, במהלכם נבדקו 204 בתי חולים בארה”ב. בתקופה זו נבחנו 11,695 חולים, אשר חוו דום לב (המוגדר כהעדר דופק מרכזי נמוש, העדר נשימה וחוסר הכרה) בתקופת אשפוזם.
מהלך המחקר:
הנתונים נאספו בעזרת National Registry of CPR) NRCPR), מאגר מידע המרכז את כל מקרי ההחייאה בבתי החולים.
אוכלוסיית המחקר כללה חולים מעל גיל 18, אשר עברו דום לב במחלקות האשפוז בבתי החולים בהם נעשה שימוש ב-AED.
התוצאה העיקרית שנבדקה הייתה השחרור מביה”ח. תוצאות משניות שנבדקו כללו חזרה של דופק ספונטני (ROSC), הישרדות לטווח קצר (24שעות) וסטאטוס נוירולוגי בשחרור מביה”ח.
תוצאות המחקר:
מתוך 11,695 חולים אשר השתתפו במחקר, ל-2079 (17.8%) היה קצב ראשוני של VT/VF ללא דופק. השימוש ב-AED לטובת הערכת הקצב נעשה ב-38.6% מהמקרים (4515 חולים).
סה”כ 247 חולים (18.1%) שוחררו מביה”ח.
שיעור ההישרדות בכלל האוכלוסייה אשר השתתפה במחקר עמד על 16.3% בחולים בהם נעשה שימוש ב-AED ועל 19.3% בחולים בהם לא היה שימוש ב-AED.
נמצא כי השימוש ב-AED בחולים עם קצב התחלתי של אסיסטולה או PEA נקשר עם שיעורי הישרדות נמוכים יותר.
לא נמצא קשר בין השימוש ב-AED לבין עליה בשיעורי הישרדות בחולים אשר הציגו קצב התחלתי של VT/VF ללא דופק.
שיעור החזרה של דופק ספונטני בחולים אשר הציגו קצב התחלתי של אסיסטולה או PEA היה זהה בשני המקרים (עם או בלי שימוש ב-AED), אך השימוש ב-AED נקשר לשיעורי הישרדות נמוכים לטווח הקצר בחולים אלו.
בחולים אשר הציגו קצב התחלתי של VT/VF ללא דופק לא נמצא קשר בין השימוש ב-AED לבין שיעורי חזרה של דופק ספונטני והישרדות לטווח קצר.
לחצו להגדלה
מסקנות המחקר:
במחקר נמצא שהשימוש ב-AED אינו משפר הישרדות חולים אשר חוו דום לב במסגרת אשפוזם.
השימוש ב-AED בחולים המציגים קצב ראשוני של אסיסטולה או PEA נקשר עם סיכויי הישרדות נמוכים יותר. חשוב לדעת שמקרים אלו מהווים 4 מתוך כל 5 מקרי החייאה בבית החולים!!
בחולים המציגים קצב ראשוני של VT/VF ללא דופק לא נמצא קשר בין השימוש ב-AED לבין שיפור תוצאות ההחייאה.
ממצאים אלו אינם תומכים בשימוש רוטיני ב-AED בהחייאה בתוך בית החולים.
ממצאים אלו עלולים להיות מפתיעים, מכיוון שהוכח שהשימוש ב-AED בהחייאה מחוץ לביה”ח הינו יעיל.
יכולים להיות מספר הסברים להבדל זה.
סיבה ראשונה היא כי לרוב הקצב הראשוני אותו מציג חולה אשר התמוטט ברחוב יהיה VT/VF ללא דופק, לעומת אסיסטולה או PEA השכיחים יותר במחלקות. לכן יעילות ה-AED גבוהה יותר בהחייאה מחוץ לביה”ח.
סיבה שנייה נעוצה בעובדה כי לרוב המטפלים לוקח בין 42-56 שניות מהנחת המדבקות וביצוע האנליזה עד לתחילת העיסויים. מכיוון וברוב מקרי דום בתוך ביה”ח מדובר בקצב אסיסטולה או PEA, שניות יקרות אלו “מתבזבזות” ללא עיסויים על פעולה אשר לא תעזור לחולה.
סיבה שלישית יכולה לנבוע מהעובדה כי היתכן וה-AED אינו יעיל כמו הדפברילטור הידני, בו ניתן לקבוע את עוצמת השוק החשמלי .
סיבה נוספת אותה יש לקחת בחשבון היא שה-AED לרוב משמש צוות אשר פחות מיומן בביצוע ההחייאה, דבר אשר יכול להשליך על איכות ההחייאה בכללותה.
מקור:
Chan PS et al. Automated external defibrillators and survival after in-hospital cardiac arrest. JAMA 2010 Nov 17; 304:2129. [pubmed]
