מאמר: תרופות לא משפרות הצלחת החייאה

במאמר שמתפרסם כעת בJAMA עשו (תאמינו או לא) רנודמיזציה לשתי קבוצות: באחת נתנו תרופות בהחייאה ובשנייה לא.  ולא רק שלא נתנו – לא פתחו וריד עד 5 דקות לאחר חזרת דופק (אם היתה).  ובאופן לא ממש מפתיע (למי שעוקב אחר הפרסומים בשנים האחרונות), לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בהשרדות לשחרור מביה”ח, במצב הנוירולוגי, או בשרידות לאחר שנה.  עם זאת, כן היה הבדל מובהק בROSC, ובהשרדות עד לאישפוז, שזה גם משהו (אפשר להתווכח אם זה משהו טוב או משהו רע, אבל זה משהו 😉 ).

בחלוקה לתת קבוצות מסתבר שההבדל הנ”ל היה דווקא בחולים שהיו עם מקצב Non-Shockable, כך שאם הבנתי נכון זה דווקא לא היה האמיודרון.

עוד חשוב לציין שבקבוצה שקיבלה תרופות ההחייאות היו ארוכות יותר וניתנו יותר שוקים – אז אפשר להתווכח אם זו תוצאה של התרופות (כפי שטוענים במאמר) או שזו בעצם הסיבה להבדל בהשרדות ולא התרופות עצמן.

דבר מעניין נוסף שאפשר לראות במאמר הזה, למרות שזו בכלל לא מטרתו, היא שבניגוד למחקרים קודמים בנושא — בשתי הקבוצות הפרמדיקים סוף סוף ביצעו עיסויים בקצב של > 100 לדקה, עם כ11 הנשמות לדקה, ועצירות של כ10 שניות בלבד. אולי למדנו משהו סוף סוף…

מקור:

Olasveengen TM, Sunde K, Brunborg C, Thowsen J, Steen PA, Wik L. Intravenous drug administration during out-of-hospital cardiac arrest: a randomized trial. JAMA. 2009 Nov 25;302(20):2222-9. [pubmed]

ניתן ללחוץ להגדלה

ניתן ללחוץ להגדלה