שימור כישורי החייאה בסיסית בקרב מתמחים
תוך כמה זמן שוכחים איך לבצע החייאה? והאם נסיון מעשי בביצוע החייאות מסייע בשימור כישורי ההחייאה? מחקר שעתיד להתפרסם בEmergency Medicine Journal בדק זאת בקרב רופאים מתמחים בקוריאה.
הקדמה
החייאה בסיסית (BLS) מהווה שלב חיוני בהחייאת כל חולה עם דום לב. BLS מוקדם ואיכותי משפר את סיכויי ההישרדות של החולה. מכיוון שדום לב יכול לקרות בצורה פתאומית, הדבר דורש התערבות מהירה הן מצד עוברי האורח והן מצד הצוות הרפואי. רוב אנשי הצוות הרפואי למדו איך לבצע BLS, אך במצב אמת נראה כי לעיתים קרובות ה-BLS אינו מתבצע בצורה אופטימאלית.
כמה גורמים יכולים להשפיע על איכות ההחייאה: חינוך, מתן משוב, בקרה על איכות הפעולות המתבצעות, ועוד. אך אחת הבעיות החשובות הינה שימור כישורי ההחייאה.
כמה מחקרים הראו שעובר אורח מתקשה לשמור על כישורי החייאה בסיסית לפרק זמן יותר משנה. מחקרים אחרים הראו ירידה בכישורים אלו אפילו לאחר 3-6 חודשים, גם בקרבת הצוותים הרפואיים.
מטרת המחקר
לבדוק האם ניסיון קליני בהחייאה משפר את שימור כישורי ההחייאה בקרב מתמחים.
שיטה
במהלך שנה (פברואר 2009 עד פברואר 2010) נערך מחקר פרוספקטיבי בבית חולים אוניברסיטאי בסאול, קוריאה.
112 מתמחים נבחרו למחקר. כל המשתתפים עברו קורס BLS, נבחנו וחולקו לשתי קבוצות. קבוצה אשר נבחנה שוב לאחר 6 חודשים וקבוצה אשר נבחנה שוב לאחר 12 חודשים.
איכות ההחייאה נבדקה לפי הנקודות הבאות:
א. 3 כישורים הקשורים לעיסוי חזה: קצב העיסויים, עומק העיסויים, ואחוז הזמן ללא לחיצות חזה.
ב. 12 כישורים אחרים, כגון: בדיקת הכרה, קריאה לעזרה, פתיחת נתיב אוויר, הנשמה, יחס עיסויים-הנשמות וכו’.
כל נבדק הוכנס לחדר סגור וביצע פרוטוקול החייאה על סימולטור מתקדם. מהלך ההחייאה צולם. כישורי הקשורים לעיסוי חזה נמדדו ע”י הסימולטור עצמו (בובת אנני), ואילו הכישורים אחרים נמדדו ע”י בוחן, אשר עבר על ההקלטות וסימן בוצע/לא בוצע על כל אחד מ-12 הסעיפים, כך שהציון המרבי בחלק זה היה 12 נקודות.
בנוסף לכך נאספו נתונים לגבי כל החייאה בה השתתף אחד המתמחים במהלך תקופת המחקר. המידע כלל מספר החייאות, האם ניתן משוב במהלך ההחייאה ומה היה התפקיד אותו ביצע המתמחה.
תוצאות
כל המשתתפים לקחו חלק פעיל בהחייאות אמיתיות במהלך תקופת המחקר – 10.6 החייאות בממוצע בקבוצה בה בוצע מעקב למשך 6 חודשים, ו-15.5 בממוצע בקבוצה בה בוצע מעקב של 12 חודשים.
בקבוצת 6 חודשים – בכל הכישורים הקשורים לאיכות העיסויים, לא היה הבדל משמעותי בין הביצועים לאחר 6 חודשים (ראו בטבלה). אולם בכל הנוגע לכישורים האחרים – נצפתה צניחה מ-12 ל-6 נקודות בביצוע בממוצע.
בקבוצת 12 חודשים – מתוך 56 משתתפים נאספו נתונים רק מ-36 מתמחים. 11 מהמשתתפים סירבו לבצע את המבחן החוזר עקב אילוצי זמן, 9 משתתפים עזבו את ביה”ח מוקדם מהצפוי. גם בקבוצה זו כישורים הקשורים לעיסויים נשמרו היטב ואף נראה קיצור משמעותי בזמן ללא לחיצות חזה מ-9.9 שניות ל-8.7 שניות (ראו בטבלה). לעומת זאת גם בקבוצה זו נצפתה התדרדרות בכל הנוגע לכישורים אחרים (מ-12 נקודות ל-6 נקודות).
לחצו להגדלה
דיון והגבלות המחקר
המחקר הנוכחי הראה שימור של כישורי עיסוי הלב גם לאחר 12 חודשים, ולעומת זאת כישורים אחרים התדרדרו בצורה משמעותית כבר לאחר 6 חודשים.
קשה לבודד את הגורמים לכך שכישורים מסוימים נשמרו ואחרים לא. דבר זה יכול להיות מושפע מאיכות ההוראה, שיטות התרגול, הדגשים בזמו הלימוד ועוד.
יש לציין, כאמור, שכל המשתתפים במחקר לקחו חלק פעיל בהחייאות אמיתיות במהלך תקופת המחקר. בבית חולים זה המתמחה בד”כ אחראי על ביצוע העיסויים בזמן החייאה. עובדה זו יכולה להסביר את שימור כישורי העיסויים גם לאחר תקופה של שנה. לעומת זאת, המתמחים פחות מעורבים בשלבים אחרים בהחייאה ועובדה זו יכולה להסביר את הצניחה בכישורי החייאה אחרים.
המחקר בוצע במרכז רפואי אחד. ראשי הצוותים בביה”ח בו נעשה המחקר נוהגים לתת משוב בזמן אמת על איכות העיסויים, בדגש על עיסויים מהירים ועמוקים. יתכן ובחירת בית חולים לא אקדמאי הייתה מניבה תוצאות אחרות, מכיוון שלא כל ראשי הצוותים מקפידים על משוב תוך כדי החייאה.
המחקר התבסס על הנחיות AHA משנת 2005. בהנחיות החדשות משנת 2010 סכמת ה-BLS הפכה לפשוטה יותר. ירד הדגש מבדיקת הנשימה. יתכן ושינוי זה יוביל לשיפור בשימור כישורי ההחייאה. ככל שההנחיות יותר פשוטות, יותר קל לזכור ולבצע אותן.
גודל המדגם היה יחסית קטן, בייחוד בקבוצה אשר נבדקה לאחר 12 חודשים. יתכן וגודל הקבוצה ומחסור במשוב בתחומים אחרים של ההחייאה (כגון נתיב אוויר) , שאינם קשורים לעיסויים, הובילו לצניחה משמעותית בניקוד.
לבסוף, קשה להוכיח קורלציה בין ניסיון קליני לבין שימור כישורי החייאה, מכיוון ששתי הקבוצות לקחו חלק בהחייאות בזמן אמת. לבדיקת נקודה זו יהיה צורך להשוות את שימור כישורי ההחייאה בקרב אנשים עם נסיון מעשי לאנשים ללא חשיפה שכזו.
מקור:
Na JU, Sim MS, Jo IJ, Song HG, Song KJ. Basic life support skill retention of medical interns and the effect of clinical experience of cardiopulmonary resuscitation. Emerg Med J. 2011 Nov 1. [Epub ahead of print]
המסקנה, לדעתי, היא אם כן זו:
אף אחד לא מושלם.
לא מספיק ללמוד, ואפילו לא מספיק לעשות. כל אחד, גם מי שמבצע החייאות אמיתיות כחלק מעבודת יומו – צריך באופן תקופתי להתרענן ולתרגל, בצורה מובנית.
מתי בפעם האחרונה קיבלתם ביקורת (בונה) על ביצוע החייאה? מתי בפעם האחרונה מישהו צפה בכם מהצד והעיר היערות? אני מתאר לעצמי שדי מזמן.