הסרת צווארון על ידי אחיות

הCanadian C-Spine Rule הינו כלי החלטה שהוצע ב2001 כקו מנחה להסרת צווארון מפצועי טראומה¹. הCCSR נועד להוות קו מנחה באיזה מקרים ניתן להסיר את הצווארון ללא ביצוע הדמיה של עמוד השדרה הצווארי, ובכך לחסוך למטופלים הן את נזקי הקרינה שבהדמיה מיותרת והן את נזקי השכיבה הממושכת ללא תנועה. הCCSR הוכח במספר מחקרים כבטוח ויעיל^2,3, ונמצא בשימוש נרחב.

הCanadian C-Spine Rule

כיום, ה-CCSR מיושם לרוב על ידי רופאים: אורתופדים, כירורגים, או מומחים לרפואה דחופה. אולם כעת מפרסמים כותבי המחקר המקורי מחקר חדש⁴, וטוענים שיישומו של הCCSR על ידי אחיות הטריאז’ בכניסה למלר”ד תאפשר לקצר את משך הקיבוע בצורה משמעותית. בנוסף, הסרת צווארון ע”י אחות טריאז’ תאפשר במקרים מסוימים להעביר את הפצועים הנ”ל לטיפול באגפי מלר”ד אמבולטורים עוד טרם כניסתם לאגף השוכבים/קשים, ובכך תסייע לקצר את משך שהותם במלר”ד ולהפחית את העמוס במחלקה.

המחקר בוצע ב9 בתי חולים באונטריו, קנדה. המחקר בדק פצועים לאחר טראומה קהה עם כאב צווארי או כאלה שהובאו ע”י האמבולנסים כשהם מקובעים. במחקר נכללו רק מטופלים יציבים, בהכרה מלאה ועם מדדים תקינים.

כל אחיות הטריאז’ במלר”דים בבתי החולים הללו עברו הכשרה יסודית לשימוש בCCSR. לאחר סיום ההכשרה, האחיות נדרשו להדגים שהן משתמשות בCCSR בצורה הנכונה על 10 מטופלים מדומים ולאחר מכן על על 10 פצועים אמיתיים, ורק לאחר מכן הוסמכו להסרת הצווארון במטופלים המתאימים.

בסך הכל נכללו בשלב המחקרי 1408 פצועים, מתוכם 806 שהגיעו עם צווארון ו-602 פצועים עם כאבי צוואר ללא צווארון. 52.3% מהפצועים היו נשים. 86.7% נפצעו בתאונות דרכים (56.5 ברכב, 24.2 באופנוע ו-6% באופניים). הגיל הממוצע היה 43.1, אך הטווח כלל מטופלים מגיל 16 ועד 105.

תוצאות:

ל16 מטופלים (1.1%) היו פציעות משמעותיות בעמוד השדרה הצווארי, ו-2 מתוך ה16 נזקקו לקיבוע ניתוחי. ל-3 פצועים נוספים היו פציעות עמש”צ לא משמעותיות. כל המטופלים עם פציעות משמעותיות אותרו על ידי האחיות בצורה נכונה – כלומר, לאף אחד מהם לא הוסר בטעות הצווארון. יתרה מכך, בכל 6 המקרים של פציעת עמש”צ משמעותית שהגיעו בלי צווארון – המקרה אותר נכונה ע”י האחות בטריאז’ וזו הניחה צווארון על המטופל.

בסך הכל הסירו האחיות 41.1% מהצווארונים! כתוצאה מכך, 16% מהפצועים שהגיעו מקובעים עם צווארון אף הועברו לטיפול במלר”ד האמבולטורי.

משך השהייה הכולל במלר”ד של פצועים שבהם הוסר הצווארון היה קצר משמעותית מבפצועים שבהם לא הוסר הצווארון (3.8 לעומת 4.9 שעות). משך השהיה של פצועים שהועברו למלר”ד האמבולטורי התקצר גם הוא ב1.2 שעות בממוצע. (עם זאת, את הנתון הנ”ל קשה לדעתי לנתק מעצם חומרת הפציעה: קרוב לוודאי שפצוע שהאחות החליטה לא להסיר לו את הצווארון סבל מפצעיה קשה יותר כך שהוא בעצם נדרש מראש לבירור ארוך יותר במלר”ד, ושפצוע שחומרת פציעתו איפשרה העברה לאגף האמבולטורי נדרש מראש לבירור קצר יותר)

לסיכום:
המחקר הנוכחי הדגים שהאחיות איתרו בצורה בטוחה מקרים שבהם ניתן להסיר צווארון, ואף הסירו את הצווארון בצורה בטוחה מ41.1% מהפצועים שהגיעו עם צווארון. האחיות איתרו נכונה את כל המקרים עם פציעות עמש”צ משמעותיות שהגיעו ללא צווארון, והניחו צווארון בכל המקרים הללו. נראה כי הכשרת אחיות המלר”ד לשימוש בCCSR תתרום לבטיחות ולנוחות של הפצועים, ויתכן שאף תסייע להפחתת העומס במלר”ד.